שתי מעצמות הדם הכחול של כדורסל הקולג'ים, עם שני המאמנים הכריזמטיים, המפורסמים, והמרוויחים ביותר במכללות – ששבסקי וקאליפרי – חוו עונה מסוייטת בשנה שעברה ושתיהן אפילו לא הגיעו למארץ' מאדנס. עכשיו הן רוצות לחזור לעניינים, במה שהולכת להיות השנה האחרונה של ששבסקי כמאמן (קאליפרי צעיר בעשור ולא מראה עדיין סימנים שהוא חושב על פרישה).

.

דיוק בלו דבילז

כבר יותר מ-40 שנה (כן, עוד לפני שרוב הקוראים כאן נולדו) עומד על הקווים של דיוק מאמן עם שם משפחה פולני בלתי אפשרי, מייק ששבסקי (אל תנסו אפילו לאיית את זה באנגלית). הוא מונה לתפקיד בגיל 33, כמעט בלי ניסיון או הצלחות קודמות, אבל עם כמה עונות כשחקן מכללות תחת המאמן האגדי בובי נייט, ובתוך כמה שנים הפך את דיוק למעצמת הכדורסל שהיא היום. 5 אליפויות (קשה להבין כמה זה הישג קשה בנוף התחרותי של כדורסל המכללות בעשורים האחרונים), עשרה פיינל פורים, ועוד המון עונות תחרותיות יש לו ברזומה, וכמובן גם שלוש מדליות זהב אולימפיות עם נבחרת ארה"ב ועוד שתי אליפויות עולם. רק הארד בטורניר הראשון שלו כמאמן הנבחרת, אליפות העולם ב-2006 ביפן, מכתים קצת את הרקורד המושלם.

מה שמיוחד בעיני בהישגים של ששבסקי עם דיוק זה שהוא לא עשה אותם עם כוכבי נבא גדולים לעתיד. אם אני זוכר נכון, גראנט היל היה האול-סטאר היחיד שהוביל את הבלו דבילז לאליפות בקבוצה של ששבסקי. בשתי האליפויות האחרונות למשל, לפני עשור ולפני שש שנים, השחקנים המובילים היו טיוס ג'ונס ,ג'סטיס ווינסלו, קייל סינגלר, ומיודענו ג'ון שייר. רק בשנים האחרונות ששבסקי הצטרף לקליפארי וקנטאקי במרדף אחרי כוכבי הוואן-אנד-דאן ובניית קבוצות אינסטנט, כשלא פעם התלמיד (ששבסקי) עולה על רבו (קאליפרי) בתחום הזה, למשל לפני שלוש שנים, כשהוא הצליח להביא לקבוצה את זאיון, אר ג'יי בארט וקאם רדיש.

אבל עכשיו ששבסקי החליט שמספיק. אולי זו השחיקה אחרי 40 שנה, אולי הקורונה, אולי הקושי להתחיל כל שנה מחדש עם עוד קבוצת אינסטנט. ואולי זה פשוט הגיל. בכל זאת, לא פשוט בגיל 74 עם הטיסות, האימונים, הלחץ מהתקשורת, והמרדף הבלתי פוסק אחרי כשרונות צעירים. הוא כבר לא באמת צריך את הכבוד או את הפיי-צ'ק של 7 מיליון בשנה (שני רק ל-8 מיליון של קאליפרי מבין מאמני המכללות). אז הגיע הזמן ללכת הביתה ולהינות ממה שנשאר. כדורסל המכללות עומד לאבד את הפנים שהכי מזוהות איתו כבר ארבעה עשורים.

ומי יחליף אותו? לא אחר מאשר אותו ג'ון שייר שהזכרנו קודם. בחור חביב בגיל 33 (גם הוא כאן ל-40 שנה?), יהודי עם אזרחות ישראלית ועוד אחד שזכה לכינוי האומלל "ג'ורדן היהודי". כמו ששבסקי, גם כאן לא מדובר על מישהו עם רזומה כדורסל מרשים במיוחד. למעשה, הישג השיא בקריירה של שייר הייתה אותה אליפות מכללות ב-2010 עם דיוק (לא, לא השנה הדי אומללה עם מכבי לפני שנאלץ לפרוש בעקבות הפציעה הקשה בעין).

.

אבל בינתיים, ששבסקי כאן לעוד שנה והוא לא מתכוון ללכת בלי לתת לזה צ'אנס אחרון. את השנה שעברה הוא יעדיף בלי ספק לשכוח מהר. אחרי שמאז עונת 1982-83 הוא החמיץ את טורניר המכללות רק פעם אחת, ואחרי 25 הופעות רצופות בטורניר, בעונה שעברה דיוק נראתה רע, הפסידה המון, איבדה את אחד השחקנים המובילים שלה, הרוקי ג'יילן ג'ונסון, שלא הסתדר עם צוות האימון והקבוצה, ונשארה בסוף מאוכזבת מחוץ לטורניר.

אז ששבסקי רוצה תיקון בהדרן שלו. והאמת, יש לו גם סיכוי סביר להשיג אותו. דיוק הצליחה להשאיר שלושה שחקנים מוכשרים, כאלו שבשנה שעברה היה מי שחשב שיהיו וואן-אנד-דאן, אבל לא ממש עמדו בציפיות. שלושתם חוזרים עם יותר ניסיון ונראים בשלים לפריצה. מדובר על הרכז ג'רמי רוץ', השוטיג גארד וונדל מור ובעיקר הסנטר הענק מארק וויליאמס (2.13; מוטת ידיים של 2.31). וויליאמס הראה שיפור משמעותי במשך שעברה, בעיקר אחרי שג'ונסון עזב. בששת המשחקים האחרונים, כולם מול יריבות חזקות, הוא כבר ממש התפוצץ עם 16 נקודות, 9 ריבאונדים, ו-2 חסימות למשחק, באחוזים על אנושיים (77%). אם הוא ממשיך השנה מאיפה שעצר, ובהתחשב בשותף העתידי לקו הקדמי (למטה), היריבות של דיוק יכולות להיכנס למקלטים וויליאמס עצמו יוכל אולי להיכנס לדיוני הלוטרי.

עם כל הכבוד לממשיכים משנה שעברה, רוב הסקאוטים שיבואו לראות את דיוק בשנה הבאה יעשו את זה בעיקר בגלל השחקן שהוא בעיני המועמד מספר אחד לבחירה הראשונה בדראפט (כרגע זה נראה בינו לבין הולמגרן מגונזאגה והארדי מהג'י ליג), האמריקאי-איטלקי פאולו באנקרו (נדמה לי שזו ההגייה הנכונה של השם באיטלקית). האמת היא שבאנקרו איטלקי בערך כמו שטי ג'יי ליף ישראלי, אולי אפילו פחות. הוא נולד וגדל בסיאטל ולאבא שלו אמנם יש שורשים איטלקיים (וגם שם משפחה) אבל בזה פחות או יותר זה נגמר. הוא כן קיבל אזרחות איטלקית ויכול בעיקרון לשחק עבור הנבחרת, אבל אני בספק אם זה אי פעם אכן יתממש.

אבל עזבו שטויות, איטלקי או לא, באנקרו הוא הדבר האמיתי. קומבו פורוורד (שכנראה ישחק פאוור ב-נבא, אבל עם כישורים של סמול) בגובה 2.08, עם מבנה גוף חזק (115 קילו), שהוא גם אתלט טוב, נייד מאוד, עם שליטה נהדרת בכדור ואפילו סימנים של קליעה מבחוץ. אם הוא באמת יכול לקלוע בעקביות, זה גמור; הוא יהיה מספר 1 בדראפט. נכון, אין דברים בטוחים. מרווין באגלי נראה לא פחות מוכשר התקפית בגיל בית ספר. אבל בניגוד אליו, באנקרו משחק עם הרבה אנרגיות, מגן טבעת טוב, וגם מבין טוב את המשחק. בקיצור, הוא נראה כמו החבילה הכי שלמה במחזור הזה ומבחינתי עד שלא יוכח אחרת הוא המועמד מספר אחד לבחירה הראשונה בדראפט, בעיקר לאור סימני השאלה סביב הגוף הרזה של צ'ט.

באנקרו הוא לא הרוקי המעניין היחיד של דיוק. הסמול פורוורד איי ג'יי גריפין נראה כמו פנומן פיזי כששיחק עם נבחרת ארצות הברית הצעירה לפני שנתיים ומאוד הרשים אותי, בעיקר במשחק מול קנדה. מאז הוא הספיק להיפצע ויחד עם הקורונה לא שיחק הרבה כדורסל בשנתיים האחרונות אז קשה להגיד איפה הוא כיום. אבל הנתונים הפיזיים (1.98; מוטת ידיים של 2.15, גוף גדול וחזק, והמון אתלטיות) מצויינים ולכל הפחות הוא אמור להיות מגן מצויין, כשאני מאמין שגם בהתקפה יהיה לו מה להציע (לא בטוח לגבי הקליעה מבחוץ אבל יש לו כדורסל). אם הוא חוזר לעצמו ומראה סימני קליעה, יש כאן בלי ספק פרוספקט טופ-10 בדראפט, אפילו טופ-5. מצד שני, זה יכול ללכת גם לכיוון של מישהו כמו נאסיר ליטל, שיצא מהתיכון עם הייפ דומה (אפילו יותר) ונתונים גופניים דומים, אבל די אכזב במכללות ובינתיים גם ב-נבא הוא לא משהו.

הנה מצאתי, ככה גריפין נראה בגיל 16:

מעבר לשניים הללו, גם הגארד הרוקי טרבור קילס הוא קלעי מצויין, שיכול להיות וואן-אנד-דאן עם עונה טובה, למרות שבמקרה שלו יותר סביר שישאר כמה שנים.

בקיצור, ששבסקי איז נוט גואינג אוויי קווייטלי.

.

קנטאקי ווילדקאטס.

אם לדיוק הייתה שנה רעה, מה תגידו על זו של קנטאקי? הקבוצה השנייה הכי מעוטרת במכללות חוותה את השנה הגרועה ביותר שלה בעידן ג'ון קליפארי. זו הייתה נפילה לתפארת שהתחילה עם ביטול משחקים בגלל הקורונה והפסדים צמודים בלוח זמנים קשה (6 הפסדים בשבעת המשחקים הראשונים), נמשכה עם חוסר תפקוד של שחקנים שהיו מיועדים ללוטרי בתחילת השנה (טרנס קלארק, בי ג'יי בוסטון, דווין אסקיו וגם אייזיה ג'קסון ברוב הזמן) ופציעות לשחקני מפתח (קיון ברוקס וקלארק), והסתיימה עם מאזן שלילי בפעם הראשונה מאז שריק פיטינו מונה למאמן בתחילת שנות התשעים וכמובן החמצה של הריקוד הגדול. כדי לשים את החותמת על השנה השחורה, קלארק המוכשר נהרג בתאונת דרכים לפני שהספיק להיבחר בדראפט.

 .

הדבר החיובי היחיד בשנה שעברה הוא שהיא נגמרה ובמכללה כמו קנטאקי מחליפים דיסקט במהירות, מה שאומר מחליפים את רוב הרוסטר. השנה, שלא כמו בדרך כלל, קנטאקי לא הביאה אף שחקן טופ-10 מהמחזור שסיים בית ספר. מה שהם כן הביאו זה הרבה שחקנים סולידיים ממכללות אחרות שהחליטו להחליף קבוצה. זה כולל הסנטר העבה אוסקר צ'יבווה מווסט וירג'יניה (המשחק החלש בצבע של הווילדקאטס היה אחת הבעיות המרכזיות בשנה שעברה), הסקורר קלאן גריידי מדווידסון, ובעיקר (בעיני) הרכז הנמוך (1.75) אבל המצויין של ג'ורג'יה, שאביר ווילר. אליהם יצטרפו אחד היחידים שעוד איכשהו תפקד בשנה שעברה, הקלעי דוויון מינץ, שחוזר לשנה אחרונה, וגם קיון ברוקס המוכשר שחוזר מפציעה. כל אלו ביחד מרכיבים קבוצה לא טיפוסית לקנטאקי – עם פחות כישרונות נוצצים מבדרך כלל אבל עם הרבה ניסיון ואיזון בין העמדות, שאם יתחברו יהיו מסוכנים ויכולים להגיע רחוק.

ואחרי כל זה, עדיין מדובר בקנטאקי ובקאליפרי, האיש שהושווה לא פעם לסוכן מכוניות משומשות בגלל היכולת שלו למכור את ההייפ של קנטאקי שנה אחרי שנה לכוכבי תיכונים, לאוהדים, ולתקשורת. אז בגזרת הפרשמנים עדיין יש לפחות שני שמות מסקרנים עם פוטנציאל לוטרי. הראשון הוא טיי טיי וושינגטון (1.91), גארד עם מראה אנדרוגני שפרץ לתודעה מאוחר יחסית בשנה שעברה ועלה על הראדר של סקאוטים עם תצוגות נהדרות לקראת סוף עונת התיכונים. וושינגטון הוא סקורר אנרגטי וזריז עם חדירה מצויינת, שמגיע לצבע ומסיים עם שתי הידיים וגם בעל ג'אמפ שוט קטלני. מאוד מיומן עם טאץ' נהדר. מאמין שהוא יפתח בחמישייה ליד ווילר, ובהחלט יש כאן פוטנציאל התפוצצות, למרות שהוא לא אתלט גדול.

השני הוא דמיון קולינס (2.06), עוד אחד מהפאוור פורוורדים האתלטים והארוכים שבקנטאקי אוהבים כל כך. חוסם נהדר עם הרבה כישרון ורים ראנר אמיתי, שבמיטב המסורת מגיע בלי הרבה מדי כישורים התקפיים אבל עם אפסייד משמעותי. זה יכול ללכת לכל מיני כיוונים אז נחכה ונראה.

לסיכום, אני פחות מאמין בקנטאקי השנה מאשר בדיוק. נכון שהם הוציאו במשך השנים הרבה יותר כוכבים ל-נבא, אבל זה בעיקר נראה לי עניין של יכולות גיוס, תחום שבו לקאליפרי אין מתחרים. לא מעט מהכוכבים שיצאו משם לא נראו טוב במיוחד בשנה שלהם בקנטאקי והכישרון לא תמיד מתחבר לקבוצה טובה. דיוק נראים לי יותר מאוזנים ובעיקר עם יותר כוכבים שיכולים לסחוב את העגלה. ובכל זאת, לא כדאי לזלזל ברמת הכישרון של קנטאקי. והשנה הם גם פחות תלויים בפרשמנים ויש להם יותר שחקנים מנוסים. הם עוד צריכים להתחבר לקבוצה אבל הפוטנציאל לעשות רעש קיים.

במיטב המסורת, נקבל הזדמנות לבחון את ההנחות שלי כאן כשכבר בערב הפתיחה של עונת המכללות בעוד כמה ימים דיוק וקנטאקי יפגשו ראש בראש.